פסק-דין בתיק ע"פ 1414/05

השופט א' א' לוי:

1.        בשעת לילה של אחד מימיו של חודש יולי 2004, עצרו בעל ואישה את רכבם בחולון, והבעל ירד ממנו וצעד לעבר קיוסק סמוך. לפתע, זינק המערער שהמתין בתחנת אוטובוס, נכנס למכונית והחל נמלט בה בעוד האישה, שאותה שעה היתה בחודש התשיעי להריונה, יושבת לצידו. הבעל ניסה למנוע מהמערער מלהסתלק מהמקום, וכשאשתו ניסתה לסייע לו על ידי פתיחת הדלת, הדף אותה המערער אל מחוץ למכונית והשליכה לכביש. בהמשך, פתח המערער בנסיעה מהירה ומסוכנת עד שלבסוף התנגש בקיר בטון. שוטרים שהגיעו למקום הורו לו להמתין, אולם הוא נמלט ולאחר זמן נלכד.

           בגין כל אלה יוחסו למערער עבירות של שוד, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן מעשה פזיזות ורשלנות בנהיגת רכב, עבירות לפי סעיפים 402(א), 275 ו-338(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.        המערער הורשע בעבירות שיוחסו לו לאחר שמיעתן של ראיות, ובעקבות כך הוא ביקש לצרף 5 תיקים נוספים בהם הודה, ובהם יוחסו לו עבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא ביטוח, פריצה לרכב וגניבה מתוכו, זיוף מסמכים, קבלת נכסים שהושגו בפשע ובעוון והחזקת סם לצריכה עצמית.

           בגין התיקים שצירף גזר בית המשפט המחוזי למערער שנת מאסר, וארבע שנות מאסר נוספות נגזרו לו בגין העבירות נשוא התיק הנוכחי. נקבע כי המערער ישא בעונשי המאסר במצטבר, ולפיכך התוצאה היתה שהוא נכלא לחמש שנים.

3.        הערעור שבפנינו מופנה כנגד העונש, ובמרכזו עומדת הטענה כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר העדיף שיקולי גמול והרתעה, על פני הצורך לשקם את המערער על ידי גמילתו משימוש בסמים. כן נטען, כי עובר לשנת 2004 נמנע המערער מלהשתמש בסמים מסוכנים במשך 9 שנים, עד ששב וכשל בגלל נסיבות אישיות. ועוד נטען, כי המערער פנה ביוזמתו, ולפני ביצוען של העבירות, לקהילה טיפולית. לבסוף הופנינו להתרשמותו של שירות המבחן לפיה נראה כי כוונת המערער לשוב ולהיגמל מהסם, הנה כוונה כנה. לנוכח כל אלה סבורה באת-כוחו המלומדת של המערער, עו"ד מ' קפלן-רוקמן, כי בעונש שהושת על שולחה יש מידת-מה של החמרה, ואף חריגה מסוימת מרמת הענישה הנוהגת.

4.        התמדתו של המערער במשך שנים ארוכות שלא להשתמש בסמים מסוכנים, ראויה היא מטבע הדברים לשבח. עם זאת, אין החברה יכולה להשלים עם כך שתהיה קורבן למעלליו של המערער, בכל עת שמסיבה זו או אחרת ישוב להשתמש בסמים. וכאן המקום להדגיש, כי העבירות עליהן נותן המערער את הדין הפעם אינן עבירות של מה בכך, אלא עבירות שסכנתן לציבור ברורה ומוחשית. במצב זה היה בית המשפט המחוזי מצווה לגזור תקופת מאסר ממושכת, ואם מתכוון המערער, באמת ובתמים, לשוב ולהיגמל מהתמכרותו, הוא יוכל לעשות זאת במהלך מאסרו, ודווח לנו כי כך הוא עושה בפועל. לנוכח עובדה אחרונה זו, ולא משום שסברנו כי בית המשפט המחוזי שגה בפסיקתו, החלטנו ללכת לקראת המערער קמעא במטרה לעודד אותו להתמיד בתהליך הגמילה. אנו מורים כי הוא ישא בתקופת המאסר שנגזרה לו בגין התיקים הנוספים בהם הודה, מחציתה במצטבר ומחציתה בחופף לעונש המאסר שהושת עליו בפרשה הנוכחית, ובסך הכל ישא המערער בארבע וחצי שנות מאסר.

           ניתן היום, כ"א בכסלו תשס"ו (22.12.2005).

ש ו פ ט ת                                       ש ו פ ט                                         ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: